גרירה בטוחה עם גרורים קלים לרכב מסחרי

ציי רכב רבים כוללים רכבים פרטיים ומסחריים עם התקני גרירה. גם במקרה זה קצין הבטיחות נדרש להכיר את החוקים והתקנות בנושא, אלא שהללו פשוטים יותר. גם התחזוקה המונעת היא לרוב פשוטה, וזאת מעצם מאפייני ההתקנים והכוחות הפועלים.

גרור קל במשקל כולל של 500 ק"ג, עם כיסוי למטען

דרישות חובה מהרכב הגורר

תקנות התעבורה והוראות משרד התחבורה אוסרות כליל על מספר רכבים מלגרור גרור כלשהו:

1. רכב ציבורי (זהו רכב המשמש להובלת נוסעים בשכר) [תקנה 91ה].

2. רכב חשמלי [תקנה 39ב].

3. אוטובוס (לרבות אוטובוס זעיר) [תקנה 91ה].

4. רכב בעל שלושה גלגלים או פחות [תקנה 91ד].

5. רכב שנפח המנוע שלו הוא עד 800 סמ"ק (כולל) [דרישות חובה משרד התחבורה].

6. למכונה ניידת אסור לגרור [תקנה 91ה].

רישיון הנהיגה וכושר הגרירה המקסימלי

רישיון הנהיגה מגביל אף הוא את המשקל הכללי המותר שמורשה הנהג הספציפי לגרור.
להלן פירוט תקנות התעבורה הרלבנטיות שמתייחסות לכלל סוגי הרישיונות:
תקנה 180 קובעת כי בעל רישיון B רשאי לנהוג ברכב אם צמוד איליו גרור אשר משקלו הכללי המותר איננו עולה על 1500 ק"ג.

1. 1. תקנה 181 קובעת שבעל רישיון 1C רשאי לנהוג ברכב אם צמוד איליו גרור אשר משקלו הכללי המותר איננו עולה על 3500 ק"ג.

   2. בעל רישיון מדרגה C (רכב מסחרי 12 טון) רשאי לגרור גרור אשר משקלו הכללי המותר איננו עולה על 4000 ק"ג [182].

   3. בעל רישיון מדרגה E + C רשאי לגרור גרור או נתמך שמשקלו הכולל המותר עולה על 4000 ק"ג [183].

מתי אסור לגרור

1. אסור לגרור גרור כאשר אין מגע מספיק בין אחד מגלגלי הגרור לבין פני הדרך בגלל צורת חיבורו לרכב או בשל הטענתו הלקויה [92ב].

2. אסור לגרור יותר מגרור אחד, אלא באם ניתן היתר מיוחד ממשרד התחבורה [92ג].

3. גרור חקלאי יגרר ע"י טרקטור בלבד, או בהתאם להיתר ייחודי של רשות הרישוי [92ד].

הרישום וההגבלות ברשיון הרכב

התקנת וו גרירה ברכב הינה שינוי מבנה, כאשר אסור לשנות את מבנה הרכב אלא לפי היתר בכתב ממשרד הרישוי [380א].
וו-גרירה שמותקן ברכב הוא שינוי מבנה מובהק שחייב להירשם ברשיון הרכב.
ברשיון הרכב מצויה שורה "וו-גרירה" ובה נכתב "יש" או "אין", לעיתים עם כושר הגרירה (לרוב ברכבים שעלו לכביש אחרי 4/2008). קצין הבטיחות חייב לוודא שיש רישום מתאים ברישיון הרכב.
נציין שגם במהלך מבחן הרישוי השנתי הבוחן במכון הרישוי אמור לבדוק האם נעשה ברכב שינוי מבנה כלשהו (כגון הוספת ארגז, דלת חשמלית, כננת, וו-גרירה וכו'), ואם הוא מוצא שנעשה שינוי מבנה כזה, שאיננו מופיע ברשיון הרכב, אזי הוא צריך לעצור את מבחן הרישוי השנתי ולשלוח את בעל הרכב למשרד הרישוי לשם רישום התקן הגרירה ברשיון הרכב.

מערך האכיפה המשטרתי בודק אף הוא את שינויי המבנה, וזאת במהלך בדיקה מזדמנת. אם במהלך האכיפה היזומה יתגלה שברכב בוצע שינוי מבנה לא חוקי, אזי הנהג יקבל דו"ח תנועה שמלווה בקנס כספי, ולעיתים גם בהורדה של הרכב מהכביש עד להסדרה חוקית של שינוי המבנה.
ההסדרה החוקית לגבי רכבים פרטיים ומסחריים (במשקל כולל של עד 3.5 טון) היא באמצעות טפסים שניתנים ע"י המתקין המורשה. לאחר תשלום האגרה, מונפק רישיון רכב חדש.

קצין הבטיחות חייב לשים לב לתנאים וההגבלות שנרשמים ברישיון הרכב הגורר וברישיון הגרור, כאשר הם אלו שמחייבים על פי חוק [תקנה 91]. בוחן הרישוי מוסמך לקבוע הגבלות שונות שמתייחסות לגורר, לגרור ולגרירה. חשוב להדגיש שרק חלק קטן מהתנאים וההגבלות נרשמים בפועל ברישיון. שאר ההגבלות רשומות בתקנות התעבורה.

קביעת כושר הגרירה של הרכב

קביעת כושר הגרירה של הרכב נעשית כיום בהתאם להוראת נוהל 2011 – 04 T, שפרסם אגף הרכב בחודש יולי 2011. קביעת כושר הגרירה מחושבת לפי מספר גורמים, כאשר הגורם המחמיר מכולם הוא הקובע לצרכי גרירה.

במהלך שנת 2016 בוטלה תקנת תעבורה שהגבילה את כושר הגרירה של רכבים שמשקלם הכולל עד 2200 ל- 750 ק"ג. כעת ניתן להעלות את כושר הגרירה של רכבים אלה, לגרורים עם בלמים (בלבד), בהתאם להגבלות יצרן הרכב ויצרן קיט הגרירה – שהם לרוב גבוהים משמעותית ממה שניתן היה לגרור עד כה.

הרישום ברישיון הרכב

כושר הגרירה שירשם ברישיונו של הרכב הגורר כולל שתי קטגוריות. הראשונה היא גרירה גרור מקטגוריה O1 – (גרור קל, ללא בלמים), ואילו השנייה היא גרירת גרור מקטגוריה O2 – במשקל כולל של עד 3.5 טון, עם בלמים.

לגבי קטגוריה O1, כושר הגרירה יהיה הנמוך מבין:

1. כושר הגרירה שקבע יצרן הרכב לגרירת גרור ללא בלמים

2. 50% ממשקלו העצמי של הרכב הגורר בתוספת 75 ק"ג.

לגבי גרור מקטגוריהO2 (במשקל כולל שבין 751 ל- 3,500 ק"ג), ואשר נגרר ע"י רכב גורר שמשקלו לא פחות מ- 2,200 ק"ג, כושר הגרירה יהיה הנמוך מבין:

1. המשקל לגרירה שהתיר יצרן הרכב (משקל כולל מחובר מירבי פחות משקלו הכולל המותר של הרכב הגורר).

2. המשקל העצמי של הרכב הגורר בתוספת של 75 ק"ג.

קביעת כושר הגרירה בהתאם להוראת נוהל 2011 – 04 T:

1. בכלי הרכב שעלו לכביש אחרי 4/2008 (הווה אומר רכבים שברישיונם רשום תאריך עלית הרכב לכביש, ולא שנת ייצור), כושר הגרירה יירשם ברישיון ע"פ הוראת רישום ל-"התקני גרירה לרכב", כפי שקבעה מחלקת תקינה, או כפי שנכתב בהוראת הרישום של דגם הרכב הספציפי, או בהתאם לדו"ח פרטני של המעבדה המוסמכת. ברישיון הרכב הגורר נרשמים בשורת התנאים 3 שורות:

"רשאי לגרור גרור בלי בלמים במשקל עד _______ ק"ג "

"רשאי לגרור גרור עם בלמים במשקל עד _______ ק"ג "

וכן ההערה: "במקרה של סתירה בין תנאי גרירה ברישיון הגורר והנגרר, רישיון הגורר הוא הקובע".

בהוראת הנוהל נקבע שמשרד הרישוי ירשום את כושר הגרירה ברישיונות כלי הרכב בהתאם לנוהל החדש (להיתר ראשוני, או לרכב בעל היתר קיים), וזאת בתנאי שהרכב נבדק ע"י מעבדה מוסמכת שקבעה את כושר הגרירה. במידה והרכב לא נבדק במעבדה מוסמכת, אזי תותר הגרירה בהתאם למדיניות מתן היתר הגרירה הישן.

2. חישוב כושר הגרירה לרכבים שעלו לכביש לפני 4/2008:

1. 1. 1. גרירת גרור שמשקלו אינו עולה על 750 ק"ג מסוג 1 O ללא בלמים:
         רכב שברשיונו רשום משקל כולל מותר החישוב הוא המשקל הכולל המותר חלקי 3.07
         רכב שברשיונו לא רשום המשקל הכולל המותר, החישוב הוא המשקל העצמי לצרכי גרירה חלקי 2.0
         כושר הגרירה המקסימלי לגרור ללא בלמים הינו 750 ק"ג.
         כושר הגרירה מקסימלי של רכב שמשקלו הכולל המותר פחות מ- 2,200 ק"ג הינו 750 ק"ג.

      2. גרירת גרור שמשקלו עולה על 750 ק"ג מסוג 2 O עם בלמים:
         רכב שברשיונו רשום משקל כולל מותר החישוב הוא המשקל הכולל המותר חלקי 1.92
         רכב שברשיונו לא רשום המשקל הכולל המותר, החישוב הוא המשקל העצמי לצרכי גרירה חלקי 1.33

כושר הגרירה על פי מאפייניו של הרכב

במהלך שנת 2016 בוטלה תקנת תעבורה שהגבילה את כושר הגרירה של רכבים שמשקלם הכולל עד 2200 ל- 750 ק"ג. כעת ניתן להעלות את כושר הגרירה של רכבים אלה, לגרורים עם בלמים (בלבד), בהתאם להגבלות יצרן הרכב ויצרן קיט הגרירה – שהם לרוב גבוהים משמעותית ממה שניתן היה לגרור עד כה.

עבור הרכב הפרטי יש לבצע חישוב כדלהלן:

א. משקלו העצמי של הרכב (רכב ריק) + 75 ק"ג (משקל הנהג).

1. כאשר הרכב גורר גרור ללא בלמים, מותר לו לגרור במשקל כולל של עד מחצית מערך זה.

עבור רכבים מסחריים (במשקל כולל של עד 12 טון) יהיה כושר הגרירה כדלהלן:

1. אם הגרירה נעשית באמצעות התפוח או האונקל, אזי החישוב שנעשה הוא זהה לזה שנעשה עבור הרכבים הפרטיים (עם בלמים, וללא בלמים, בהתאמה).

2. ברכב מסחרי מותר להתקין אונקל המתאים לגרור גרור שמצויד בעין גרירה בקוטר "2. וו הגרירה יכול להיות אונקל בלבד או אונקל+תפוח. אם הגרור מצויד בעין גרירה (בקוטר "2) ובגרור לא מותקנים בלמי שירות, אזי החישוב של כושר הגרירה הוא זהה לזה שנעשה עבור הרכב הפרטי (בחישוב של תפוח גרירה ללא בלמים).

3. אם הגרור מצויד בעין גרירה (בקוטר "2) ובגרור מותקנים בלמי שירות, אזי החישוב של כושר הגרירה הוא מחצית ממשקלו הכולל המותר של הרכב הגורר.

1. 1. 1. כושר הגרירה על פי סוג התקן הגרירה:

1. 1. תפוחי הגרירה ואונקלי הגרירה המשווקים בישראל מתאימים לגרורים במשקל כולל של עד 3,500 ק"ג.

   2. בשוק קיימים מספר דגמים של אונקלים. במקרים מסוימים קביעת כושר הגרירה תיעשה לפי הגבלותיו של יצרן האונקל.

   3. כושר גרירה של למעלה מ- 3,500 ק"ג מותנה הן בהתקנת בלמי אוויר ברכב הגורר (וכמובן שבמקביל יש להשתמש בגרור שמצויד בבלמי אוויר).

   4. קצין הבטיחות נדרש לשים לב להגבלות נוספות שמותנות בסוג רשיון הנהיגה שיש לנהג הספציפי (ראה בפרק "רשיון הנהיגה וכושר הגרירה המקסימלי").

אביזרים ותוספות שונות הדרושות על פי תקנות התעבורה:

1. מכלול התקן הגרירה צריך לכלול שני אוזני קשירה לשרשראות. כל אוזן צריכה לעמוד בעומס הסחיבה והטלטולים של הגרור, בכל תנאי הדרך [תקנה 375].

2. בכל כלי הרכב הגוררים חייב להיות מותקן שקע חשמלי למתח 12 וולט.
   השקע התיקני כיום הוא שקע בעל 13 פינים. ברכבים / גרורים ישנים הותקן בעבר מחבר שקע-תקע בעל 7 פינים, העומד בתקן ישראלי 1035 . יש בשוק מתאמים חשמליים מ- 7 ל- 13 פינים ולהיפך, כך שלא נדרש לבצע שינויים במערכת החשמל עצמה. שקע החשמל צריך להיות מותקן בצידו השמאלי של התקן הגרירה (20 עד 38 ס"מ ממרכז התקן הגרירה).

3. הרכב הגורר צריך להיות מצויד בשתי מראות חיצוניות, אחת מכל צד. המרחק בין שתי המראות בחלקן הפנימי יהיה שווה לרוחב הגרור לפחות [ד.מ.ת].

4. התקן הגרירה לא יסתיר את לוחית הרישוי האחורית של הרכב הגורר.הדרישות מהתקן הגרירה

וו-גרירה, כמו כל חלק אחר ברכב, חייב לעמוד בדרישות החובה המחייבות בארץ. התקני הגרירה שאומצו בארץ הם לפי התקן הבין-לאומי (ISO) ולפי התקנים הבריטיים.

תפוח הגרירה יהיה בהתאם לתקן הגרמני .DIN 74058 (מומלץ להתקין ברכב רק תפוח שמוטבע עליו ISO 50 ).

אונקל הגרירה צריך לעמוד בתקן הבריטי הצבאי .B.S.AU 24

התקנים מחייבים למקם את וו הגרירה ברכב הגורר בהתאם למדדים גיאומטריים מוגדרים וחד-משמעיים:

גובה מרכז התפוח מהקרקע בוו גרירה מסוג תפוח או מסוג תפוח+אונקל (משולב)

בין 400 ל- 470 מ"מ (כאשר הרכב ריק).

בין 350 ל- 420 מ"מ (כאשר הרכב עמוס).

גובה ציר האונקל מהקרקע (כאשר יש אונקל בלבד) יהיה בין 400 ל- 600 מ"מ.

מרווח מינימלי בין מרכז התפוח לבין חלקים אחרים במרכב:

בכוון קדימה 65 מ"מ מינימום.

בכוון מעלה 140 מ"מ מינימום.

בכוון מטה 32 מ"מ מינימום.

קורת הגרירה לא תבלוט יותר מ- 110 מ"מ מקצה הרכב [מפמ"כ 343].

מכלול התקן הגרירה לא יסתיר את שלט הזיהוי האחורי של הרכב [95/306].

מיקום וו-הגרירה חייב לאפשר חופש הטיה לצדדים של יצול הגרור בזווית של 80 מעלות לפחות ביחס לציר האורך של הגורר (בכל צד).

כאשר יש אונקל בלבד, ניתן להסתפק ב- 75 מעלות, בכל צד [מפמ"כ 343].

חיבור קורת הגרירה. הקורה צריכהלהיות מעוגנת לשלדת הרכב או למרכב בנקודות שחוזקן מתאים לכך, כך שכוחות המשיכה והדחיפה בכיוון ציר הסימטריה שלאורך הרכב יועברו לשלדה או לנקודות חיבור במרכב הרכב המתאימות לכך, ולפי הנחיות יצרן הרכב.

התקן הגרירה לא יפגע בחוזק השלדה, המרכב, או בתפקוד של חלקים מכניים אחרים.

התקן הישראלי של מכון התקנים [ת"י 4453] מחייב שהתקן הגרירה יחושב לפי משיכה ודחיפה אופקיים בכוון ציר האורך של הרכב בכוח השווה למשקל הרכב.

התקן מחייב שמבנה קורת הגרירה והחומר ממנו היא עשויה ימנעו מכוחות המשיכה, הדחיפה ומהכוחות האנכיים לגרום לשבר או לעיוות קבוע באחד מחלקי התקן הגרירה.

התקן הגרירה צריך להיות מעוגן לרכב ע"י ברגי פלדה מאובטחים.

דרישה נוספת של המפרט היא שכל הריתוכים והכיפופים יהיו באיכות מעולה ובסטנדרטים מקצועיים גבוהים.

שמירת מרווחי קרקע מינימליים: חשוב מאוד לשמור על מרווח קרקע מספיק, כך שהתקן הגרירה לא "יתקע" את הרכב בכביש קמור או קעור, על פסי רכבת, פסי האטה מוגבהים, או מכשולים שונים בשטח. מכיוון שבארץ ובאירופה

אין תקנות מחייבות בנושא, כדאי לאמץ את הצעת התקן האמריקאית בנושא.

הבדיקה נעשית כאשר הרכב עמוס במלוא המשקל הכללי המותר. כשהרכב מועמס במשקל המקסימלי המותר, אזי הזווית בין מרכז נקודת המגע של הצמיג עם הכביש לבין קצהו התחתון של התקן הגרירה חייבת להיות 10 מעלות לפחות. במקביל יש לוודא שהמרחק המינימלי בין הנקודה הנמוכה ביותר לבין הכביש יהיה לפחות 200 מ"מ.

דרישות חובה מהגרור

גרור מוגדר ככלי רכב. בדומה לכל כלי רכב, הגרור חייב ברישום במשרד הרישוי (הווה אומר שחייב להיות לו מספר שלדה ולוחית זיהוי ייחודית [300א]), וכמו-כן הוא חייב לעמוד במבחן רישוי תקופתי.

בתקנות התעבורה קיימים שני סוגי גרורים שיוצאים מהכלל הזה:

1. מכונה נגררת [279ב].

2. גרור חקלאי [279א].

פרט ליוצאי הדופן הללו, גרור שאין לו מספר שלדה ומספר רישוי אסור לתנועה על הכביש!

דרישות נוספות מגרור הנגרר ע"י רכב פרטי:

1. 1. מאפייני הסרן (או שתי המתלים הנפרדים) חייב להיות מיצרן מורשה ומוכר. מרבית היצרנים שמים תווית על הסרן שבה מצוין בבירור שם היצרן, הדגם, והמשקל הכללי המותר של הסרן.

אסור שכושר המשא של הסרן יעלה על 20% מהמשקל הכולל המותר של הגרור, כך שחייבת להיות התאמה הדדית מוחלטת בין המשקל המותר של הסרן לבין משקלו הכולל המותר של הגרור. חוסר התאמה עלול לגרום לנסיעה רכה או קשה מידי על הכביש, המתלים לא יתאימו את עצמם (ואת הגרור) לתנאי הכביש ומהמורותיו. פרט לכך, משקלו העצמי של הגרור עשוי להיות גבוה מאוד. הסרן חייב להיות מתאים לנסיעת העומס המקסימלי המותר במהירות של לפחות 110 קמ"ש.

1. 2. מיקום הסרן

א. אורך השלוחה האחורית ('זנב' הגרור, כולל הציוד) אסור שיעלה על 60% מרוחק הסרנים. המשמעות היא שהמרחק בין מרכז הגלגל האחורי לקצהו האחורי של הגרור לא יהיה גדול מהמרחק שבין מרכז התקן הגרירה לבין מרכז הגלגל.

אפשר להבין זאת טוב יותר בעזרת התרשים הבא:

ב. יש למקם את הסרן כך שתמיד יהיה עומס אנכי על כף הגרירה. העומס על כף הגרירה יהיה בטווח שבין 2% ועד 10% ממשקלו הכללי המותר של הגרור (בהתאם למטען שמועמס על הגרור).

1. 3. הצמיגים. צמיגי הגרור חייבים להיות תקינים ומתאימים לנסיעת המשקל הכללי המותר של הגרור. הצמיגים צריכים להתאים לנסיעה במהירות 110 קמ"ש לפחות.

   4. בלמים. גרורים במשקל כולל של עד 750 ק"ג פטורים ממערכת בלימה. בתקן הישראלי ת"י 4453 נקבע שכל סרן יכול להיות בנוי מיחידה אחת, או משתי יחידות נפרדות. בהצעת התקן נקבע כי 'העמסה המחושבת על הסרנים, על המתלים ועל מסבי היצול (בגרור) לא תגדל מכושר העמסה המוצהר שלהם, ולא תפחת מ- 70% מכושר העמסה המוצהר. לנקודה זאת יש משמעות חשובה, מכיוון שניתן להתקין אך ורק סרנים המותאמים למשקלו הכולל המותר של הגרור בלי 'מקדם בטחון' ענק שנוצל עד כה ע"י נהגים לצורך גרירת מטענים כבדים במיוחד. כך, לדוגמא, בגרור שמשקלו הכולל המותר 1200 ק"ג ניתן להתקין סרן/נים שמיועדים לנשיאת עד 1700 ק"ג. מנגנון הבלימה האנרטי שמחבר בין הגרור לרכב צריך גם הוא להתאים למשקל הכולל המותר של הגרור.
      מערכת הבלמים של הגרורים שמשקלם מעל 750 ק"ג צריכה להיות מופעלת ע"י דחיפה בייצול, כאשר מנגנון הבלימה חייה לעמוד בדרישות התקינה האירופאיות.

בגרורים שמשקלם הכולל המותר עולה על 750 ק"ג ניתן להרכיב עד שני סרנים, כאשר המרחק בין הסרנים לא יעלה על 1.2 מטר.

1. 1. גם כאן חייבת להיות התאמה בין תחום כושר הבלימה של המנגנון האנרטי לבין משקלו הכולל המותר של הגרור.

   2. היצול: אורך היצול יהיה עד 150 ס"מ [374]. בתקן הישראלי ת"י 4453 מוגדר החישוב שלפיו יש לבדוק את חוזק היצול (עפ"י צמד נוסחאות, כאשר האחרת מיועדת לגרור עם בלמים, והשנייה לגרור ללא בלמים). דרישות נוספות קיימות באשר לאורך היצול ויכולת התמרון של הגרור (בזווית של 80 מעלות בפניה בין הרכב הגורר לגרור).

   3. איזון משקלות בציר הרוחב. הפרש המשקל בין הגלגל הימני לבין הגלגל השמאלי לא יעלה על 5%.

   4. מיקום מרכז הכובד של הגרור. מרכז הכובד של מרכב הגרור יהיה לפני הסרן, כך שהעומס האנכי על תפוח הגרירה יהיה לא פחות מ- 2% ולא יותר מאשר 10% מהמשקל העצמי ו/או מהמשקל הכולל המותר של הגרור.

   5. בתקן הישראלי ת"י 4453 נקבעו הגבלות באשר ליחס בין משקלו הכולל המותר של הגרור לבין שטח המרכב שלו:

1. בגרורים שמשקלם הכולל המותר עד 750 ק"ג – 4.1 מ"ר.

2. בגרורים שמשקלם הכולל המותר עד 1500 ק"ג – 4.8 מ"ר.

3. בגרורים שמשקלם הכולל המותר עד 2500 ק"ג – 8.8 מ"ר.

4. בגרורים שמשקלם הכולל המותר עד 3500 ק"ג – 10.8 מ"ר.

השטח נקבע על פי מידות אורך ורוחב חיצוניים, לא כולל בליטות חיצוניות. כמו-כן הוראות אלו אינן חלות על גרורים ייעודיים להובלת ציוד ספורט, קרוואנים, או גרורים להובלת סוסים.

1. 10. כף גרירה תקנית. בקצה היצול תותקן כף גרירה תקנית 50 מ"מ, בעלת נעילה אוטומטית. הכף צריכה להתאים לנסיעת המשקל האופקי ולנשיאת העומס האנכי של הגרור (יש לבדוק את היתר היצרן המצוין על כף הגרירה).

   11. שרשראות: הגרור יצויד בשתי שרשראות המיועדות לחיבורו אל הגורר אשר כל אחת מהן מסוגלת לעמוד בעומס הסחיבה והטלטולים של הגורר בכל תנאי הדרך ובמקרה של שבירת אמצעי הריתום [375א]. אורך השרשרת יאפשר הפניה חופשית של הגרור בזווית של 90 מעלות לגבי הגורר [375ב].

   12. מערכת חשמל תקנית. בגרור תותקן מערכת חשמל תקנית, כאשר אורך חיבורי החשמל יאפשר פניה חופשית של 90 מעלות בין הגרור לבין ציר האורך של הרכב הגורר. המטרה היא להבטיח פעולה תקינה ולמנוע ניתוק מקרי של מערכת החשמל [376]. בקצה החיבור החשמלי צריך להיות מותקן תקע חשמלי של 13 פינים ( בגורר / גרור חדשים משנת 2006 ואילך), או עם 7 פינים (בגורר – גרור ישנים [ת"י 1035].

       

תרשים: מימין: שקע תקני נוכחי בעל 13 פינים,
משמאל: שקע תקני ישן (ת"י 1035) בעל 7 פינים.

חוזק המרכב: המבנה צריך להיות מסוגל לשאת את משקל המרכב, הציוד, המטען וכן את המאמצים האופקיים והאנכיים בנסיעה ובחניה. הדופן הקדמית של הגרור צריכה להיבדק בהתאם לתקן ישראלי ת"י 4443. הפגוש האחורי צריך להיבנות בגובה של עד 55 ס"מ מהקרקע (כשהגרור לא עמוס), ואילו רוחבו צריך להיות כרוחב הארגז.

גרור רכינה קל צריך להיבדק גם עפ"י התקן הישראלי מס' 4331. בתקן זה מפורטות הדרישות בהן צריך לעמוד המרכב המיוחד, וכן המערכת ההידראולית שלו. הדרישות הללו הן בנוסף לדרישות הנקובות בתקן הישראלי.

1. 1. אמצעים לקשירת המטען. בגרור צריכים להיות מותקנים נקודות עיגון לקשירת המטען. המטען יקשר כך שיעמוד בתאוצות בכיוונים השונים (אורכי, אנכי וצידי), ובטלטולים של הגרור בכל תנאי הדרך האפשריים.

   2. קשירת מטען: בגרור צריכים להיות מותקנים אמצעים לקשירת המטען. המטען יקשר כך שיעמוד בטלטולים האפשריים בכל תנאי הדרך.

   3. כנפיים ומגיני בוץ: הכנפיים וצריכות להיות מותקנות על הגרור כך שהן תמנענה התזה אחורה ע"י הגלגלים של בוץ. (הכנפיים צריכות להיות בולטות כ- 2 ס"מ מחוץ לצמיג בכל צד). הכנפיים צריכות להיות ללא פינות חדות.

   4. רגלי חניה בחזית הגרור. רגלי החניה מחויבים בתקן הישראלי רק בגרורים מקבוצה O2 (כלומר שמשקלם הכולל המותר עולה על 750 ק"ג), ואילו גרורים מקבוצה O1 פטורים מהתקנת רגל חניה אבל מצוידים באמצעי המונע פגיעת כף הריתום בקרקע.

   5. תאורה ומחזירי אור

1. הגרור (כמו כל רכב אחר) מחויב בהתקנת שני פנסי חניה אחוריים תקניים, שני פנסי בלימה, ושני פנסי איתות.

2. גרור במשקל כולל העולה על 750 ק"ג חייב בהתקנת פנס ערפל ובהתקנת פנס לנסיעה לאחור.

3. בכל גרור שאורכו הכללי עולה על 6 מטר חובה להתקין אורות סימון צידיים בצבע ענבר. גובה הנורות יהיה בתחום של 150-35 ס"מ מעל הקרקע. הפנס הצידי הקדמי ביותר צריך להיות במרחק של עד 3 מטר מתחילת היצול. המרחק בין פנסי הצד לא יעלה על 3 מטר. המרחק בין קצה הגרור האחורי לפנס הצידי האחורי ביותר לא יעלה על מטר אחד.

4. כל גרור מחויב בהתקנת "2 טבלאות" של מחזירי-אור ברוחבX60 30 ס"מ מאחור (עם פסים אדומים-לבנים, מחזירי-אור, בזווית של 45 מעלות).
   גרור שרוחבו פחות מ- 150 ס"מ מחוייב רק בהתקנת "טבלה" אחת [383ז].

1. 18. שינוי מבנה. אסור לשנות את מבנהו של הגרור אלא לפי היתר בכתב מרשות הרישוי [תקנה 380א].
       העמסה בטוחה של המטען על הגרור

חלוקת המשקל הנכונה מהווה את אחד האלמנטים החשובים ביותר בבטיחות הגרירה. חשוב מאוד להעמיס את הגרור בצורה נכונה בכדי שהעומס על הסרן ועל התקן הגרירה יהיו תקינים ולא יגרמו לסיכון בטיחותי מיותר.

גרירה שגורמת לסיכון בטיחותי

בנושא חלוקת העומסים הנכונה יש לשים לב למספר היבטים:

1. גרירה בהתאם להוראות היצרן. אין להעמיס את הגרור כך שמשקלו הכולל יעבור את הנקוב ברשיון הגרור.

2. אסור שהמשקל הכולל שמועמס על הסרן יעבור את הוראות היצרן. יש לשים לב לנושא זה במיוחד כאשר בגרור יש צמד סרנים.

3. יש לוודא שקיים עומס אנכי בהתקן הגרירה. אסור שייווצר מצב שבו יצול הגרור 'מושך' כלפי מעלה את התקן הגרירה שברכב.

4. העומס האנכי המומלץ עפ"י התקנות האירופאיות אסור שיעלה על 10% ממשקלו הכולל של הגרור, או 75 ק"ג, הנמוך מבין שניהם. לעתים יש המלצות יצרן אחרות, ויש לפעול לפיהן. יש לזכור שעומס גדול על התקן הגרירה גורם להנמכת המתלים האחוריים הרכב הגורר, וכן הוא משפיע על מערכת ההיגוי ועל זווית הנטישה.

העמסה לא הכונה של המטען על גבי הגרור – בציר האורך

5. יש לוודא חלוקת משקל אחידה ככל הניתן על פני שטח העמסה בגרור.

6. איזון משקלות רוחבי בין גלגלים. יש לוודא שיש איזון בין שני הגלגלים שעל אותו סרן. מומלץ שהפרש המשקל הנ"ל לא יעלה על 5%. במקרים שלא ניתן להעמיס את המטען בצורה אחידה, הרי שחשוב להקפיד שלא להעמיס עומס יתר על גלגל אחד.

7. גרירה בטוחה פירושה לקחת בחשבון את כל האלמנטים שקשורים לגרור והעמסתו, כלומר את השפעת הגרור על מרחק הבלימה, על יציבות הרכב, ועל כושר התמרון של הרכב.

העמסה לא הכונה של המטען על גבי הגרור – בציר הגובה

עיגון וקשירת מטען בטוחים. עיגון נכון ובטוח של המטען מהווה אלמנט חשוב ביותר בבטיחות הגרירה. המשמעות היא שחייבים לוודא שהמטען שהועמס על הגרור נרתם כהלכה, כך שהוא לא יוכל לנוע או ליפול במהלך הנסיעה. חשוב לציין שיש למנוע את תנועת המטען גם כאשר מדובר בגרור עם דפנות. התנועה עשויה לגרום למצב שבו כל המטען מרוכז באזור אחד, כשהתוצאה היא פגיעה בחלוקת העומסים שעל הגרור. מעבר לכך, תנועת המטען עלולה לפרוץ את הדפנות או הדלתות של הגרור, תוך נפילת המטען לכביש. למטען מטלטל יש השפעה מרחיקת-לכת על יציבות כלי הרכב, ומכאן גם על סכנת התהפכותו/התנתקותו של הגרור. המשמעות היא שחייבים לעגן היטב את המטען לגרור כך שלא יוכל לנוע בציר האורך, הרוחב והגובה. העיגון החזק ביותר צריך להיות קדימה, למקרה שהנהג יבצע בלימת חירום. במקרה שכזה המטען עלול 'להיירט' קדימה – היישר לתוך הרכב הגורר. מקרים אלו הם מסוכנים (ושכיחים) במיוחד בעת שמובילים קרשים, מוטות ולוחות שבולטים מחזית הגרור עקב מגבלות מקום. יש לשים לב גם לעיגונם של חלקים קלי משקל שהרוח הנגדית העזה עלולה להעיף אותם מהגרור בשעת נסיעה.

מומלץ מאוד להשתמש באמצעי קשירה תקניים ולא להסתפק בחבל מקרי שנמצא בהישג יד. כדאי לבקש מיצרן הגרור להתקין אוזני קשירה ייעודיות גם בתוך הגרור עצמו. העלות היא זניחה ביחס לתועלת הרבה שמפיקים מהם.

תמונות 8.1: שימוש באמצעי עיגון תיקניים

תשומת לב נוספת חייבת להיות מוקדשת לנושא המטען החורג. מטען שבולט מעבר לדפנות עלול לפגוע בשאר המשתמשים בכביש (הולכי רגל, רוכבי אופניים, כלי רכב שנוסעים מאחור וכו').

גרירה נכונה ובטוחה הלכה למעשה

החיבור בין הרכב לגרור

לפני רכישת הגרור ו/או ריתום גרור חדש לרכב חשוב מאוד לוודא שיש התאמה מלאה בין הגרור לבין הרכב הספציפי.

בדיקת התאמה מלאה לפני תחילת הגרירה

בנושא זה יש לשים לב להיבטים הבאים:

1. התאמה במשקלות. יש לוודא שמשקלו הכולל של הגרור איננו גבוה מכושר הגרירה של הרכב הספציפי.

2. הספק המנוע של הרכב הגורר ויכולתו לגרור את הגרור העמוס גם בתנאים קשים (ובפרט בעליות חדות).

3. התאמה במערכת הבלימה. גרורים במשקל של עד 750 ק"ג אינם חייבים במערכת בלימה, ואילו גרורים כבדים יותר מחויבים במערכת שכזאת. בכלי רכב קלים נדרש לעתים גרור עם מערכת בלמים גם במשקל כולל נמוך יותר (כשהדבר תלוי במשקלו העצמי של הרכב). יש לוודא שהבלמים הם מספיק חזקים בכדי לעצור את הרכב והגרור העמוס גם בתנאים קשים (בלימות בירידות חזקות, כבישים רטובים).

4. התאמה בממדים הפיזיים. גובה מרכז התפוח שמותקן ברכב הגורר צריך להיות בין 40 ל- 47 ס"מ מגובה פני הקרקע (כשהרכב לא עמוס), כאשר תכנון יצול הגרור חייב להתאים לגובה זה. חשוב לוודא שהגרור נמצא במצב אופקי בעת שהוא נרתם לרכב.

5. יש לבדוק בהוראות יצרן הרכב מהו המשקל המרבי של הגרור שאותו מותר לגרור. נתון זה אפשר למצוא בספר הרכב ו/או על גבי לוחית ה- VIN (לוחית מתכת שעליה מופיע גם מספר השלדה).

במשרד התחבורה קבעו כי כושר הגרירה של הרכב לצרכי גרירת גרור ללא בלמים יהיה משקלו העצמי של הרכב (הווה אומר רכב ריק) + 75 ק"ג (משקל הנהג), כשכל בסכום הנ"ל מחולק ב- 2. כושר הגרירה של הרכב לצרכי גרירת גרור עם בלמים הינו כמעט מחצית ממשקלו הכולל של הרכב. בכל מקרה אין לעבור את הנקוב בהוראות יצרן הרכב.

יש לזכור כי הגרור העמוס הרתום מאחור משפיע במישרין על ביצועי הרכב, וכי במהלך שיעורי הנהיגה בארץ אף אחד לא מלמד כיצד יש לנהוג בצורה בטוחה עם הגרור. בחלק מארצות מערב אירופה המצב שונה, כאשר לומד הנהיגה נדרש לעבור קורס קצר בכדי לקבל הסמכה לגרירת הגרור.

נהיגה עם גרור הינה בעלת מאפיינים השונים לחלוטין בהשוואה לנסיעה ללא גרור. מכיוון שבארץ אין הכשרה בנושא בטיחותי חשוב זה, הרי שרצוי שקצין הבטיחות ידריך את הנהג, ויסייע לו גם ללמוד כיצד הרכב מתנהג בעת נסיעה עם גרור ארוך ועמוס.

הדרכת הנהג לפני שהוא מתחיל לגרור

קצין הבטיחות חייב לזכור שהנהג אינו נדרש לשיעורי נהיגה ע"פ החוק ברגע שהוא מעוניין להתחיל לגרור. יחד עם זאת, ההמלצה היא שקצין הבטיחות ידריך אותו בהכשרה והתנסות שתכלול מספר מרכיבים:

1. התנסות ב'זינוק בעליה' עם הגרור.
2. לבחון את השפעתו של הגרור העמוס על הארכת מרחק הבלימה.
3. לדעת להסתובב עם הרכב הפניות חדות, להכיר היטב את מגבלות כושר התמרון של הרכב בעת ביצוע סיבובים ו/או עקיפות.
4. לדעת כיצד ניתן לנסוע עם הגרור לאחור.
5. הכרת הגרור, הריתום לרכב ומכלול התקן הגרירה.

להדריך את הנהג לפני התחלת הגרירה

בדיקת הגרור לפני היציאה לדרך

קצין הבטיחות צריך להדריך את הנהג בכל האספקטים הבטיחותיים. לפני כל נסיעה הנהג חייב לוודא שהגרור (כולל חיבורי הגרור לרכב) הם במצב תקין. כלל זה חל גם בעת שמתחלפים הנהגים ברכב, וכמובן בעת שמחליפים גרור אחד במשנהו.

הבדיקה חייבת לכלול את הנושאים הבאים:

1. יש לוודא שכף הגרירה או עין הריתום יושבים במקומם, וכי התקן הגרירה במצב נעול ומאובטח מפני השתחררות במהלך הנסיעה.

ריתום כף הגרירה, השרשראות, החשמל, והרמת רגלי החניה

2. תשומת לב רבה צריכה להינתן לנושא העמסת הגרור. יש לבדוק האם המטען מונח בצורה שווה על הגרור, כך שלא יהיה עומס גדול מידי על התקן הגרירה, או לחלופין עומס גדול מידי בחלקו האחורי של הגרור שגורם לעומס אנכי קל מידי על התקן הגרירה. במקרה חמור במיוחד יתכן אף עומס אנכי הפוך שמנסה 'להרים' את התקן הגרירה מהרכב. שלושת התרחישים הללו עלולים לגרום לסיכון בטיחותי. יש לזכור שהעמסה לא נכונה משפיעה על גובה התקן הגרירה, וכן על מערכת ההיגוי והבלימה של הרכב הגורר.

3. יש לוודא שהמשקל שהועמס איננו יוצר עומס יתר. יש לבדוק ברשיון הגרור מהו המשקל שמותר להעמסה על הגרור, וחל איסור לעבור משקל זה. יש לבדוק גם שהמשקל הכולל (גרור+מטען) איננו עובר את הרשום ברשיון הגרור, וכן את הנקוב ברשיון הרכב הגורר.

4. יש לוודא שלאחר הריתום הגרור נמצא במצב מפולס ביחס לכביש, וכן שלכל הגלגלים יש מגע טוב עם הכביש. עמידה בתנאי זה חיונית לבטיחות הנסיעה.

5. יש לוודא שהמטען נקשר כהלכה לגרור כך שלא 'ישמט' לכביש במהלך הנסיעה.

6. יש לחבר את תקע החשמל של הגרור לשקע המקביל שנמצא ברכב ולוודא שכל המערכת החשמלית פועלת כהלכה, ושכל הנורות תקינות. יש לשים לב שהתאורה בגרור תפעל במקביל לתאורה ברכב. במידה והצטבר לכלוך על השקע ו/או התקע יש לנקותם בעזרת תרסיסים מיוחדים המתאימים לניקוי מגעים חשמליים. יש לוודא שאורך כבל החשמל מספיק על מנת להטות את הגרור בזווית של 90 מעלות ביחס לרכב, בשני הכיוונים.

7. יש לחבר את שרשראות הביטחון בין הרכב לגרור, ולוודא שהללו לא ישמטו במהלך הנסיעה. יש לוודא שאורך כבל החשמל מספיק על מנת לאפשר את הטיית הגרור בזווית של 90 מעלות ביחס לרכב, בשני הכיוונים.

8. יש לוודא שזרוע התמיכה האנכית שתומכת את היצול הורמה (עד לנקודה הגבוהה ביותר) והודקה כהלכה לפני התחלת הנסיעה.

9. יש לוודא שכל הצמיגים תקינים (ללא קרעים, נפיחויות, שגובה החריצים בהיקפם תקינים, שאינם יבשים וכו'), כולל הצמיג הרזרבי. גודל הצמיגים חייב להיות מתאים לזה הנקוב ברישיון, וצריכים להיות אותם צמיגים באותו סרן. יש להתבונן על ברגי ההידוק של הגלגלים ולוודא שהללו מהודקים היטב. חשוב מאוד לוודא שלחץ האוויר בצמיגים תקין, ובהתאם להוראות היצרן. בכל מקרה של ספק (או אי-ידיעה) כדאי לפנות לצמיגאי (פנצ'ר-מאעכר) על מנת לוודא שהצמיג תקין וכן לקבל ממנו נתונים על לחץ האוויר התקני, בהתאם לטבלאות שברשותו.

10. יש לוודא שהמראות הצידיות מכוונות היטב. במידת הצורך יש לרכוש מראות מיוחדות הבולטות ממעבר לרוחבו הרגיל של הרכב ואשר מאפשרות לשפר את שדה הראיה של הנהג. בכל מקרה, הנהג נדרש לראות את חלקו האחורי של הגרור באמצעות המראות הצידיות.

התקנת מראות צידיות נוספות, בהתאם לרוחב הגרור

11. במידה ולגרור יש בלמים (במשקל כולל העולה על 750 ק"ג), יש לוודא את פעולתם התקינה מוקדם ככל האפשר בתחילת הנסיעה.

12. דרישות בטיחותיות נוספות:

אסור לגרור רכב אחר אלא אם הסרן הקדמי או הסרן האחורי של הרכב
הנגרר מורמים באוויר. ניתן לגרור רכב אחר כאשר שני הסרנים נמצאים במגע עם הכביש רק בשני מקרים:

1. כאשר ברכב הנגרר נמצא נהג בעל רשיון נהיגה המתאים לנהיגת הרכב הנגרר, ורק לנהג כזה מותר לשבת לבדו ברכב הנגרר.

2. כאשר ברכב הנגרר מותקן מכשיר (מאושר) אשר מתפעל את מערכת ההיגוי.