וו גרירה אפוץ

רכב מחובר: משאית עם התקן גרירה מסוג 'וו אפוץ' וגרור מלא

הגדרות (תקנות התעבורה, תקנה 1):

גורר – רכב מנועי מסחרי המותקן לגרירת גרור, ושצויין ברשיון הרכב כגורר

גרור – רכב שאינו מנועי, המיועד לפי מבנהו להיגרר ע"י רכב מנועי מאחוריו, בין שהוא משמש ובין שאינו משמש להובלה, למעט רכב צידי.

יצול החיבור – מוט או מתקן המותקן בחלקו הקדמי של הגרור והמיועד לחיבורו את מתקן החיבור של הגורר.

רוחק סרנים – המרחק ממרכז הסרן הקדמי עד למרכז הסרן האחורי. בנתמך ובגרור בעל סרן אחד – המרחק ממרכז הסרן ועד לפין הראשי אשר בגלגל החמישי, או עד למרכז מתקן החיבור, הכל לפי העניין.

תומך – רכב מנועי המיועד לתמוך ולגרור נתמך.

נתמך – גרור הבנוי כשחלקו הקדמי נח על התומך.

רכב מורכב – תומך שמצורף אליו נתמך

רכב מחובר – רכב מנועי שמחובר אליו גרור.

וו גרירה אפוץ ברכב מחובר

רכב מחובר: וו גרירה אפוץ במשאית + יצול הגרור

1. 1.  הדרישות בתקנות התעבורה:
      1. המרחק בין הגורר לגרור [תקנה 374]: המרחק בין בין החלק האחורי של הגורר לבין החלק הקיצוני הקדמי של הגרור המחובר אליו לא יעלה על 150 ס"מ כשהם נמצאים בקו ישר
      2. שרשראות [תקנה 375]: הגרור יצוייד בשתי שרשראות המיועדות לחיבורו אל הגורר אשר כל אחת מהו מסוגלת לעמוד בעומס הסחיבה והטילטולים של הגורר בכל תנאי הדרך. אורך השרשרת כשהיא מחוברת יהיה בה כדי לאפשר פניה חופשית של הגרור בזווית של 90 מעלות לגבי הגורר.
      3. חיבור בלמים בגורר [תקנה 376]: חיבורי הבלמים, חיבור הכבלים החשמליים וכן כל חיבורים אחרים בין הגורר לגרור – למעט החיבורים בתקנות 371 ו- 373 (התקן הגרירה עצמו והיצול) יהיו בעלי מבנה גמיש ואורך מספיק כדי להבטיח פעולה יעילה שלהם ושל הרכב ומניעת ניתוק מקרי.
   2. התקנה ותחזוקה של התקן הגרירה

החיבור הפיזי בין המשאית לגרור מהווה את אחד מהגורמים החשובים ביותר לבטיחות ההובלה. מדובר כאן בחיבור פיזי שעומד במאמצים אדירים, בחיבורים של מערכת האוויר הדחוס, בחיבורי חשמל פגיעים (של מערכת האורות) וכן בחיבורים של מערכת ה- ABS ששולטת על אופן בלימת הגרור.

התקינות של כל הרכיבים האלה היא אומנם תנאי הכרחי לבטיחותה של התובלה, אולם מתברר שנהגים רבים מזניחים את הבדיקה והאחזקה של רכיבים אלה, וכך גורמים לסיכון רב הן לעצמם – אך גם (ובעיקר) לשאר המשתמשים בדרך (נהגים והולכי רגל). במרבית המקרים הסיכון הבטיחותי נגרם בשל חוסר תשומת לב מספיקה (כמו גם אי- ידיעה) של הנהג וקצין הבטיחות, מה שגורם להגברת הסכנה הבטיחותית.

מכלול התקן הגרירה שכולל וו אפוץ + עין גרירה, חיבורי חשמל, חיבורי בלמים, מחברים של המערכת ההידראולית.

1. 3. בדיקת נקודות החיבור הפיזיות ע"י קצין הבטיחות

החיבור המכני בין המשאית לגרור הוא החלק שנתון יותר מכל למאמצים אדירים, לשחיקה, ולסכנת שבירה והתנתקות. בנקודה זו אין מקום לפשרות. בשלב ראשון חייבים לבצע בדיקה ויזואלית שגרתית לכל האזורים שבהם פועלים כוחות אלה ובעיקר קורת הרוחב האחורית של המשאית (שאליה רתום התקן הגרירה), ריתום הקורה לשלדת המשאית וכמובן שגם לוו הגרירה האפוץ עצמו.

דוגמאות לבדיקות ויזואליות : שבר / סדק של התקן הגרירה

התקן גרירה שנפגע במהלך חיבור יצול הגרור

התקן גרירה שנפגע במהלך העבודה

בדיקת קורת הגרירה צריכה להתבצע לאחר שהאחרונה נוקתה היטב, כולל הוו האפוץ. בבדיקה וויזואלית פשוטה אפשר להבחין בסדקים או בשברים שיש בקורה או בהתקן הגרירה עצמו. פרט לכך, יש לבדוק גם האם ברגי החיבור מהודקים היטב והאומים לא התרופפו. חייבים לעצור את העבודה מייד כשמתגלה כל שבר או סדק בקורה או בוו. אם הקורה נסדקה אזי רצוי מאוד להחליפה ולא לתקנה (אם כי ניתן לבצע תיקונים במקרה שיש סדקים קלים). עיוות של קורה דורש את החלפתה המיידית. גזירה של ברגי הידוק לשלדה או שחרור האום דורשים אף הם טיפול מיידי.
החלפה מיידית דרושה במידה ומתגלים סדקים או שברים בוו האפוץ עצמו. ראש הוו נפגע לעיתים בעת העבודה השוטפת, כשחלק מהראש נשבר תוך כדי עבודה, ומכאן ועד להיסדקות כל התקן הגרירה הדרך קצרה ביותר. כאן אין מקום לפשרות או להמתנה "לטיפול הבא במוסך". יש לעצור את העבודה ולהחליף את הוו.

פין הגרירה

פין הגרירה המותקן בוו האפוץ הוא החלק שנתון יותר מכל רכיב אחר לבלאי. עין הגרירה של הגרור חובטת בו בעוצמה רבה מאות פעמים במהלך נסיעה אחת, תוך כדי כך ששני החלקים נשחקים מעצם המגע ביניהם. הפין (כמו גם התקן הגרירה כולו) נבנה בהתאם לדרישות התקינה האירופאיות שאומצו ע"י משרד התחבורה בארץ, והוא מגיע בקוטר אחיד של 48.7 מ"מ. מרבית היצרנים ממליצים להחליף את הפין לאחר שקוטרו נשחק ב- 1.5 מ"מ ל- 47.2 מ"מ. כאן נדרש לקחת קליבר ולבדוק את הקוטר המקסימלי של הפין (כשהבדיקה נעשית בכיוון קדימה-אחורה, כלומר בכיוון הנסיעה). כדאי מאוד שקצין הבטיחות ייעזר במדיד עובר/לא עובר לצורך בדיקת קוטר וו הגרירה. מדידי פלסטיק כאלה ניתנים בעלות סימלית והם מסייעים לבדיקת קוטר הפין ופסילתו במידה ונשחק יתר על המידה.

הכוחות העצומים המשתנים הפועלים על הפין

תצלום 2.2.5: פין שבור שנדרש להחליפו

גירוז ושימון הפין: טעות שכיחה ביותר היא גירוז פין הגרירה, וזאת בניגוד להמלצת יצרני התקני הגרירה. הבעיה איננה נעוצה בפעולת הגירוז עצמה, אלא באי הסרת הגריז הישן. לגריז הזה נדבקים אבק, חול ושאר שבבים אחרים במהלך העבודה השוטפת, כשהתוצאה היא שהגריז התמים הופך למעין נייר זכוכית שמאיץ מאוד את תהליך הבלאי של הפין. ההמלצה היא לשמן בשמן נוזלי את מנגנון הפין, ולנקות את הפין לעיתים מזומנות. אם בכל זאת מגרזים, אזי יש לנקות ולהחליף את הגריז לעתים קרובות ביותר.

המלצת היצרנים: לא לגרז את פין הגרירה

בולם הגומי של התקן הגרירה

בבדיקה הוויזואלית נדרש גם לבדוק שבולם הגומי של התקן הגרירה הוא שלם (אותו בולם גומי עבה שמשמש כמחיצה סופגת חבטות ביו הוו לקורת הגרירה של המשאית), וכמובן לוודא שגם אום הנעילה האחורית של הוו מהודקת היטב ומאובטחת כך שלא תשתחרר (לרוב ע"י פין פציל).
חשוב לבדוק גם את מנגנון הנעילה של הפין. יש לוודא שהפין יכול להתרומם רק לאחר שהזזנו את המנגנון שאמור למנוע את תזוזת הפין בעת הנסיעה. חשוב לזכור שכל כשל במנגנון הנעילה יכול לגרום במהירות להשתחררותו של הגרור מהמשאית במהלך הנסיעה.

1. 4. חיבורים נוספים בין המשאית לגרור
      1. חיבורי החשמל

בדיקת תקינותה של מערכת החשמל צריכה להתבצע לעתים קרובות מאוד, מאחר והיא נוטה להיפגע ביתר קלות. בין המשאית לגרור מחובר כבל חשמלי שמיועד לשמש לתאורת הגרור (אורות, איתותים, בלימה, ונסיעה לאחור), כשהחיבור נעשה על פי התקן הישראלי 1035.

חיבורי החשמל הם מעצם טיבם פגיעים יותר, והם חשופים לפגיעות פיזיות (שלעתים אינן גלויות לעין), אך גם לאבק, בוץ וכל לכלוך אחר שיכול לגרום לתאורה לקויה של הגרור.

ההמלצה בנושא זה היא לבדוק את השורה התחתונה, הווה אומר את תקינות מערכת התאורה בגרור עצמו. מכיוון שכל משאית גוררת אחריה בכל פעם גרור אחר, הרי שיש לבצע פעולה זאת עם כל גרור וגרור בנפרד, ולא לוותר על בדיקה שכזאת בטרם שיוצאים לדרך. הדגש במקרה זה הוא שלא מדובר בבדיקה תקופתית, אלא בבדיקה שיש לבצע בכל פעם שמחליפים גרור.
בבדיקה הזאת נדרשים שני אנשים, (הנהג בקבינה והבודק מאחור), ויש לוודא שכל פעולה שמבצע הנהג תבוא לידי ביטוי בהדלקת הנורות המתאימות. על אף שיש תקינה ברורה באשר לסדר מיקום החוטים (בשקע ובתקע), במקרים רבים נעשים בשטח שינויים ואילתורים שגורמים לכך שלא תדלקנה הנורות הנכונות. כך, לדוגמא, יתכן שנורת הבלימה לא תידלק, או שהיא תדלק רק בעת שהנהג מדליק את אור האיתות. כמובן ששיבושים מעין אלה מהווים מפגע בטיחותי חמור.

1. 1. 2. חיבורי הבלמים

חיבורי האוויר של הגרור הם תנאי הראשוני לבלימה אפקטיבית. יש לוודא שכפות האוויר יושבות היטב במקומן (כך שאין בריחת אוויר), וכי לא נשקפת סכנה שהללו יפתחו בזמן נסיעה. גם במקרה זה חלה חובה לבדוק שצנרת האוויר לא נפגעה, ושנקודות החיבור הן שלמות ונקיות. חדירת לכלוך למערכת האוויר הדחוס יכולה לפגוע בפעילותם התקינה של השסתומים ולשבש את פעולת המערכת כולה. מכאן ועד לתאונת דרכים קטלנית הדרך קצרה. לכפות האוויר יש בדרך כלל פלסטיק שמגונן עליהם מפני חדירת לכלוך, ויש להשתמש בו בכל פעם שמפרקים את החיבור בין המשאית לגרור.

כף אוויר לבלמי שירות וכף אוויר לבלימת חירום

יש לוודא שכפות האוויר לא תשתחררנה במהלך הנסיעה. בכדי שתרחיש מעין זה לא יתרחש, חשוב לוודא שפתח יציאת האוויר בכפות שמותקנות על המשאית מופנה כלפי צד ימין. בהטיה הזאת יש מנגנון שמונע מהכפות לרדת כלפי מטה (בגלל משקלן וטלטולי הרכב) והן לא תשתחררנה.

1. 1. 3. חיבורי מערכת ה- ABS

בדומה לחיבורי מערכת החשמל, גם חיבורי מערכת ה ABS-הם עדינים ורגישים לפגיעות וללכלוך. בניגוד למערכת החשמל הרגילה, במערכת ה- ABSקשה מאוד לגלות תקלות, וגם כאשר מגלים שקיימת בעיה – קשה מאוד לאתר את הסיבה לתקלה. הפירוש המעשי הוא שיש לשמור היטב על הכבלים וחיבורי החשמל בין המשאית והגרור, לדאוג שהללו לא יפגעו במהלך העבודה, ולהקפיד על ניקיון רב בעת שפותחים או מחברים מחדש את רכיבי המערכת.

שקע ABS

1. 1. 4. ריתום השרשראות

תקנות התעבורה מחייבות התקנת 2 שרשראות ביטחון בין המשאיות והגרור. התקנה אומנם קובעת שכל שרשרת חייבת לעמוד לבדה בעומס סחיבת הגרור, אולם בפועל השרשראות שמספקים יצרני הגרורים אינם עומדים בדרישה הזאת. מתפקידנו לוודא שהשרשראות אכן מחוברות היטב הן לגרור והן לאוזני הגרירה שמותקנים במשאית, כאשר צורת החיבור (בקו ישר או באלכסון) לא נקבעה בדרישות החוק.

בסיכומו של דבר ניתן לומר שתקינות החיבורים בין המשאית לגרור מהווה את התנאי ההכרחי לבטיחות התובלה. קציני הבטיחות, כמו גם הנהגים, חייבים להפוך את בדיקת חיבורי הגרור לבדיקה תקופתית שמוגדרת בלוח זמנים ברור, כשהיא קשורה לאופי העבודה של המשאית הספציפית. חשוב לזכור שתקינות החיבורים הללו לא נבדקת במלואה במהלך מבחן הרישוי השנתי, מאחר והגרור מגיע לטסט ע"י משאית שאיננה תמיד אותה משאית שגוררת אותו במהלך העבודה השוטפת.

קצין הבטיחות חייב להקפיד על ביצוע תקנה 91ב 'לא יגרור אדם גרור או נתמך אלא לפי תנאי הגרירה שנקבעו ברישיון הרכב של הגורר, הגרור, או הנתמך, ע"י רשות הרישוי'.

1. 5. חידושים בטיחותיים
      1. מערכת המתריעה לנהג על זווית הטייה מסוכנת של יצול הגרור

על קורת הגרירה, בקרבת הוו האפוץ, ממוקם חיישן שתפקידו לזהות זווית הטייה חריגה של יצול הגרור. במידה ומאותרת סכנה, נשלח אות התרעה ויזואלי וקולי לתא הנהג. בדרך זו נמנעת פגיעה ביצול הגרור, בשלדת המשאית והפחתת הסיכון הבטיחותי הקשור בנסיעה לאחור עם רכב מחובר.

הטייה מסוכנת של יצול הגרור

מערכת חיישנים המתריעה על הטיה מסוכנת של היצול

1. 1. 2. ריתום אוטומטי של מכלול התקן הגרירה

מספר יצרנים פיתחו מערכת לחיבור ונעילה אוטומטית של מכלול התקן הגרירה. בחברת VBG , לדוגמא, החיבור האוטומטי כולל את כל מכלול התקן הגרירה: כלומר הפין, מחברי האוויר, החשמל וה- ABS.

הנהג אינו נדרש לצאת מתא הנהג לצורך חיבור הגרור ו/או ניתוקו, כאשר כל הפעולה הנ"ל מבוצעת בצורה אוטומטית וממוחשבת לחלוטין, ולנהג יש צג בקרה מיוחד שמסייע לו באינפורמציה על כל מה שקורה בהתקן הגרירה. בנוסף לכך, הנהג יודע האם הסתיימה פעולת החיבור או ההתנתקות, והאם הוא יכול לצאת לדרך בבטחה, לאחר שהושלם חיבורם או ניתוקם המלא של כל המחברים החשמליים והמכניים.

מערכת ריתום אוטומטית, עם בקרה מלאה בתא הנהג