הגריז ושימושיו בתעשיית הגרורים

איזה גריז מתאים לכל משימה?

עם השאלה הזאת מתמודדים בכל יום רבים בתעשיית הרכב, וזאת לאור מגוון היישומים שבהם נדרש גירוז, ולאור העובדה שבשטח ישנם הרבה מאוד סוגי גריז, שכל אחד מהם מותאם למשימות אחרות ולעבודה בתנאים שונים. כך, לדוגמא, הגריז שנדרש על צלחת הגרירה של התומך שונה לחלוטין מגריז שנמצא בציריה של הרכב. השם אומנם דומה, אבל מאפייני העבודה והדרישות מהחומר הם שונים לחלוטין.

כל גריז בנוי מחומרים שונים. בדומה לשמנים, גם כאן יש תרכובות שונות של שמנים מינרליים וסינתטיים המשולבים עם סבון (שהוא לרוב תרכובות שונות של ליתיום). פרט לאלו, הגריז כולל גם תוספים שונים המשביחים את תכונותיו, כשהללו מפחיתים את היווצרות החלודה, ומונעים מהגריז להינגר במהירות מהמערכת אותה הוא אמור לגרז.

השילוב הייחודי שממנו מיוצר כל גריז הוא זה שקובע את תכונותיו, כלומר את הפחתת החיכוך והשחיקה, הפחתת רעש, עמידה בתנאי טמפרטורה שונים, הפחתת חלודה וכו'. בדומה לכל השמנים המוכרים לנו, גם גריז המכיל תוספים מיוחדים הוא בעל תכונות משובחות יותר, ומחירו לרוב הוא בהתאם. הגריז הוא למעשה סוג של שמן , כך שסיכוך המיסבים (או כל דבר אחר) מבוצע ע"י השמן שבגריז. תפקידו של הסבון הוא לעבות את השמן הזה והוא מתפקד למעשה כמעין ספוג השומר על השמן שממנו עשוי הגריז, תוך כדי כך שהוא מפחית את מידת "נזילותו" של השמן, כך שהוא לא ינזל מהחלק אותו הוא אמור לשמן.

הגריז משמש כמקור שימון עיקרי במקרים הבאים:

• כאשר השימוש בשמן רגיל הוא אינו פרקטי.

• הכלים שבו נמצא הגריז לא תוכנו לעבודה עם שמן, ו/או שאינם יכולים להחזיק את השמן מבלי שיינגר.

• האיטום שנדרש לחלק הספציפי איננו יכול להתמודד עם שמן נוזלי "רגיל", והוא יכול לאטום היטב ולהתמודד רק עם "בריחת" הגריז שלו יש טקסטורה ותכונות עמידות השונות מאלו שיש לשמן.

• כאשר נדרשים טיפולים תקופתיים פחות אינטנסיביים

• כאשר לא נדרש קירור מסיבי לחלק הנע, או שהקירור של הכלי איננו אחד מתפקידי השימון (במקרה הספציפי, כמובן).

תכונות הגירוז

הגריז המשמש בתעשיית הרכב שונה במאפייניו מגריז המשמש בתעשיות אחרות. הסיבה לכך היא שהגריז בתעשיית הרכב צריך להיות "רב– תכליתי", כלומר לשמש למספר מטרות בו זמנית. מדובר בעומסים גדולים מאוד, במהירויות גבוהות, במניעת חלודה (וזאת כשהרכב חשוף למים) ובתנאי עבודה תפעוליים בעלי שונות רבה (כולל שינויי טמפרטורה קיצוניים).

מכאן נובע שסגולותיו של הגריז המשמש בתעשיית הרכב הן מיוחדות מאוד, כשהדגש הוא על העומסים הגבוהים שבהם הוא פועל ועל התכונות המיוחדות שנדרשות ממנו – כך שיהיה עמיד בפני שטיפת מים, וכן שיקנה עמידות מעולה לחלק בפני קורוזיה.

גם בתוך תעשיית הרכב ישנם סוגי גריז רבים הנדרשים ליישומים שונים. כך, לדוגמא, הגריז המשמש כלי צמ"ה העובדים בתנאי שטח קשים הוא שונה מזה של רכב כבד אחר הנוסע בכבישים סלולים. במקרה של כלי הצמ"ה, הגריז מכיל יותר תרכובות ליתיום, כך שהוא יותר "סבוני".

הגריז המשמש בתעשיית הרכב הכבד מכיל פחות ליתיום, אולם יש בו יותר דו–תגפורת של מוליבדנום (סוג של מתכת). ליישומים קשים במיוחד, ובפרט כאשר נדרש מהגריז לספק הגנה בפני מים, הרי שבמקרים אלו מוסיפים יותר תרכובות המבוססות על ליתיום או קלציום. הדבר נכון גם לגבי שימושים בתעשיות אחרות, מלבד תעשיית הרכב.

גריז מיוחד נדרש למערכת העברת הכוח הסופית של המשאיות והגרורים הכבדים, שבמקרה זה מוספת תרכובת מיוחדת המבוססת על ליתיום.

הגריז העיקרי המשמש בתעשיית הרכב הכבד חייב להיות ניחן בסגולות של עמידה בטמפרטורה גבוהה, כך שהתכונות הפיזיות שלו לא יורעו עם עליית הטמפרטורה. ההגנה מפני מים היא משמעותית מאוד, מאחר וחדירת מים עלולה לעשות שמות למכלולים המכניים הנעים. הגריז בתעשייה זו נחוץ למיסבי הגלגלים, לשלדה, למפרקי מערכת ההיגוי, לתפוחי חיבור שונים, לגלי ההניע, ולצלחת הגרירה. בחלק מסוגי הגריז מוכנסים פולימרים בתהליך הייצור, כשהמטרה היא להפוך את הגריז לדביק יותר. כך, לדוגמא, בגריז הנמצא על פני צלחת הגרירה נדרש

גירוז מסיבי כל הזמן, כלומר גריז שעמיד בעומסי לחץ גבוהים, איננו "בורח" ומונע מגע עם מים. גריז שאיננו דביק פשוט "יעלם" מהחלק אותו הוא אמור לשמן, כשהתוצאה במקרה זה תהיה שהצלחת היקרה תיהרס במהירות, ואיתה אולי גם הפין של התומך.

מנגד במיסבי גלגלים או במחברי , "U"יש להימנע מגריז דביק , וזאת מכיוון שלא יהיה מילוי תמידי של הגריז במקום שבו הוא אמור להימצא, והוא לא יחדור באפקטיביות לבקיעים הצרים שבין החלקים הנעים. התוצאה במקרה זה תהיה הרס מהיר של המיסבים ולאחריו זם של החלקים במערכת הנעה. במקביל לכך, ככל שהמיסבים פועלים במהירות גבוהה יותר, כך עדיף שהשמן שבבסיס הגריז יהיה יותר קל משקל. השמן הקל ישתלב בתנועת הסיבוב המהירה, לא יגרום לנזקים, רעשים וצריכת דלק גבוהה בתנועתו, ופעולת השימון שלו תהיה אפקטיבית יותר. מנגד, במסבים הפועלים בסל"ד איטי, עדיף גריז המבוסס על שמנים כבדים יותר. ישנם שמנים רבים שתוכננו על מנת לעמוד במרבית המשימות שישנן בתחום הרכב הכבד. כך, לדוגמא, שמן המסווג כ– ""NLGI Grade 2 יכול לשמש למרבית התפקידים ברכב הכבד, מלבד במיסבים של גלגלי הרכב.

השימוש הבולט ביותר בתחום הגרורים והמרכבים הוא ללא ספק שימון צלחת הגרירה של התומך. בשוק ישנם סוגים רבים של גריז, ופערי המחירים הם גדולים. במקרים אלו יש לסוגי הגריז האיכותיים יתרון בולט, וזאת כשהם מונעים הרס מהיר של הצלחת ופין הגרירה, ומאריכים את חיי שני החלקים.

בחירה של גריז זול יותר מחייבת ניקוי והחלפת גריז תכופה יותר, כשגם לכך יש עלויות בחומרי–גירוז ובשעות עבודה. הדגש הוא שחייבים לבחון בקפידה את הנחיות היצרן, ולהחליף את הגריז במועד. גריז ישן מידי "סופח" אליו חלקי מתכת, חול, אבנים קטנות ושאר מרעין–בישין, והללו חורצים במהירות רבה את צלחת הגרירה. ההמלצה היא לשימוש בגריז דביק המבוסס על ליתיום ומולי

(דו–תגפורת של מוליבדנום). גריז זה הוא יעיל מאוד בשימוש, והיתרון הגדול שלו הוא בכך שהוא דביק ולא נדרש גירוז יתר. גירוז–יתר יקר לשימוש, מלכלך, ופוגע בשמירה על איכות הסביבה.